ההודים מאמינים בבקר הקדוש – יוניטרוניקס

כותב הפוסט : שי אגוזי שותף מנהל בקרן הגידור LONG ROAD

פתח דבר

לפני מספר ימים, הודיעו בעלי השליטה – קרן פימי וחיים שני – על מכירת השליטה ביוניטרוניקס במחיר של 2,775 אגורות למניה לקבוצת Amber, חברה הודית ציבורית העוסקת בתחומי מיזוג האוויר והרכיבים האלקטרוניים (PCBA).
אז למה דווקא עכשיו אני מוציא סקירה אופטימית על יוניטרוניקס, וחושב שבשנים הקרובות נוכל לראות בה תשואה עודפת על פני המדד?

א. פימי הם לא הפקטור להשקעה
פימי היא כנראה הקרן הפיננסית המתוחכמת והחריפה ביותר בשוק המקומי. כשפימי נכנסת להשקעה – בעיקר בתחומים שהיא מכירה לעומק כמו תעשייה וצבא – זו לרוב אינדיקציה חיובית מאוד ל־IRR גבוה.
אבל הניתוח שלי לגבי עסקי החברה וסביבת המאקרו שהיא פועלת בה לא משתנה בעקבות קנייה או מכירה של פימי. אמנם, מכירה של פימי אינה סימן חיובי, אך גם לא בהכרח שלילי.

ב. המכירה לא בהכרח מעידה על מצבה של החברה – אלא על מצב הקרן
יוניטרוניקס שייכת לפימי 5 – קרן שגויסה ב־2012 עם גיוס כולל של 800 מיליון דולר. מאז, פימי כבר גייסה את קרן פימי 6 ופימי 7, ונדרשת להשלים מימושים בקרן 5 ולהחזיר את יתרת ההון למשקיעים.
בשנה האחרונה פימי מימשה כמעט את כל הנכסים שנותרו לה בקרן הזו – כולל למשל את פולירם, שנמכרה לפימי 7. נותרו לה רק מספר החזקות לא ממומשות: רקח, עמיעד, יוטרון, ויוניטרוניקס (ואולי עוד משהו שאני לא מכיר).
תהליך מכירה, במיוחד של שליטה, לוקח זמן רב. חיים שני התעקש שלא לבצע את העסקה מול שחקן פיננסי אלא רק מול שחקן אסטרטגי, ולפי ההסכם הייתה לו זכות וטו – מה שהפך את המימוש למורכב יותר.
אני מעריך שפימי היו שמחים להחזיק ביוניטרוניקס גם הלאה, אלמלא אילוצי מחזור החיים של הקרן.

ג. לפימי יש אינטרס (מסוים) שהחברות שלה יצליחו גם אחרי המכירה
אמנם המטרה של פימי היא למקסם IRR, אבל יש לה גם אינטרס ארוך טווח – גיוס קרנות עתידיות. כדי להמשיך למכור למוסדיים (ובשנה האחרונה היא מימשה מעל למיליארד ש"ח למוסדיים ישראלים – כולל בתאת, פיסיבי, עשות, מנועי בית שמש ואורביט) – היא לא יכולה להרשות לעצמה "לדפוק" אותם.
מדובר במשקיעים חוזרים, ופימי צריכה לוודא שהחברות נשארות בידיים טובות. אפשר להצליח עם מישהו אינספור פעמים – אבל אי אפשר לדפוק מישהו פעמיים.
הרוכשים ההודים נשמעים כמו קונה ראוי, חיים שני נשאר בתפקיד ניהולי בכיר, ופימי קיבלה פרמיה של 15% על מחיר הבורסה.
לדעתי בפועל זו אפילו פרמיה גבוהה יותר – כי העסקה כנראה סוכמה חודשים קודם, ויוניטרוניקס חילקה מעל ל־200 אגורות דיבידנד מתחילת השנה. סביר שהיה מנגנון Lock Box ולכן בוצעה התאמה לאחור במחיר.
אם פימי הייתה מוכרת למוסדיים – היא הייתה צריכה לתת דיסקאונט של כמה אחוזים, כך שבפועל היא הייתה מקבלת אולי 2,200 אגורות. כך ש־2,775 זה בהחלט נשמע הגיוני.

ד. – יש לי החזקה מראש, ויש הטיה מובנית
אני קניתי את הפוזיציה שלי עוד לפני העסקה. קרן הגידור שבניהולי מחזיקה פוזיציה מהותית במניה, ולכן ייתכן שאני נכנס מראש עם הטיה.
יתרה מכך – יש לי חיבה רגשית לחברה. יוניטרוניקס כבר סיפקה לי תשואות יפות בעבר – גם ב־2021 וגם ב־2023 – ולכן סביר שאני מוטה אפילו יותר.
אני מודע להטיות האלה, וכותב את הדברים כשאני לוקח אותן בחשבון – ומקווה שזה לא משפיע מהותית על שיקול הדעת.
אז מתי רכשתי פעם אחרונה פוזיציה משמעותית ביוניטרוניקס? פעם קודמת שזיהיתי שינוי מגמה:

למידה מהעבר

אי שם בנובמבר 2022, יצאו דוחות רבעון 3 של חברת יוניטרוניקס. יוניטרוניקס הציגה ברבעון ירידה משמעותית בתוצאות הכספיות, כאשר רשמה הכנסות של 34.3 מיליון ש"ח ורווח נקי של 2 מיליון ש"ח. מניית החברה צללה משער 2,300 לשער 1,400 אגורות, והיה נראה שהשוק איבד אמון לחלוטין בחברה.

החברה הסבירה בדוח הדירקטוריון כי הגורם לירידה במכירות הוא המחסור ברכיבים, אשר מעכב את אספקת ההזמנות – אך לא מוביל לביטולן.

שנה בדיוק לאחר פרסום הדוח, פרסמה יוניטרוניקס את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2023 – והציגה זינוק מרשים: הכנסות של 55 מיליון ש"ח ורווח נקי של 13.6 מיליון ש"ח. מניית החברה נסקה לשער של 4,200 אגורות – עלייה של 200% מהשפל שנרשם לאחר דוחות הרבעון השלישי של 2022.

מאז חלה ירידה מחודשת בתוצאות הכספיות של החברה, והמניה חזרה לרדת לשער של 2,100 אגורות.

לטעמי, בדיוק כפי שקרה ב-2022, השוק שוב מפספס את מה שבאמת מתרחש ביוניטרוניקס – ומתעלם מהעובדה שאנחנו עומדים בפני פיתול נוסף במספרים.

כדי להבין את זה – צריך לצלול פנימה, ולהבין איך באמת נראית הפעילות של יוניטרוניקס מבפנים.

מי זו יוניטרוניקס?

יוניטרוניקס היא חברה טכנולוגית ישראלית שמתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של בקרים לוגים מתוכנתים (PLC), מערכות HMI (ממשק אדם-מכונה) ומוצרים נוספים בתחום האוטומציה התעשייתית (בקרי Motion ופתרון Unicloud). החברה נוסדה ב-1989 על ידי חיים שני, ומאז הפכה לשחקנית בינלאומית בתחומה – עם מוצרים המוטמעים באלפי מפעלים, קווי ייצור, ומרכזים לוגיסטיים ברחבי העולם. בשנת 2016 רכשה אותה קרן פימי ופיצלה את פעילותה מפעילות נוספת שנקראת יוטרון ב-2019 (פעילות של חניונים ומחסנים אוטומטיים).

אז מה בעצם מוכרת יוניטרוניקס?

מה שמייחד את יוניטרוניקס הוא הגישה המשולבת שלה: היא מציעה בקרי PLC הכוללים גם מסך HMI מובנה – מה שמפשט משמעותית את תהליך הפיתוח וההפעלה עבור לקוחותיה.

מה זה PLC?

PLC (ראשי תיבות של Programmable Logic Controller) הוא מחשב תעשייתי קטן, חזק ואמין במיוחד, שתפקידו לשלוט על תהליכים אוטומטיים במכונות ובמפעלים.
אפשר לחשוב עליו כמו על "המוח" שמפעיל את הקווים האוטומטיים במפעל: הוא מקבל נתונים מחיישנים (לדוגמה, טמפרטורה, מהירות, לחץ), מעבד אותם לפי תוכנית שהוגדרה מראש – ואז שולח פקודות למנועים, שסתומים, מסועים, רובוטים ועוד.

היתרון של PLC לעומת מחשב רגיל הוא בכך שהוא בנוי לעבודה בסביבות קשות: חום, לחות, רעידות, אבק – ושאפשר לסמוך עליו שימשיך לפעול בדיוק, גם לאורך שנים.

מה זה HMI?

HMI (ראשי תיבות של Human-Machine Interface) הוא הממשק שדרכו המפעיל האנושי מתקשר עם המכונה או עם מערכת הבקרה.
אם ה-PLC הוא ה"מוח", ה-HMI הוא ה"פנים" – מסך מגע (או כפתורים, תלוי בגרסה) שמציג למפעיל את מצב המכונה: מה קורה עכשיו, אם יש תקלות, אם צריך להזין נתונים, או אם רוצים לשנות הגדרות.

בזכות ה-HMI, העובד לא צריך להבין קוד או לפתוח את ארון החשמל – הוא פשוט רואה ממשק גרפי אינטואיטיבי (Drag & Drop) שמאפשר לו לשלוט במכונה בצורה נוחה ובטוחה.

איך זה עובד ביחד?

במערכת אוטומציה תעשייתית טיפוסית, ה-PLC מקבל נתונים מהשטח ומבצע את פעולות הבקרה, וה-HMI מציג את הנתונים האלה בצורה נגישה למפעיל – ונותן לו גם אפשרות להתערב ולהפעיל פקודות ידניות במקרה הצורך.

לדוגמה: במרכז לוגיסטי אוטומטי – ה-PLC יפעיל את המסועים והרובוטים, וה-HMI יאפשר לעובד לראות באיזה שלב נמצא כל משלוח, האם יש שגיאה כלשהי, ולשלוט על המערכת במקרה חירום.

דוגמה פשוטה לשילוב של PLC ו-HMI היא בקו מילוי בקבוקים במפעל משקאות. ה-PLC משמש כ"מוח" של המערכת: הוא מקבל נתונים מחיישנים שמזהים בקבוקים מתקרבים, עוצר את המסוע בדיוק בעמדת המילוי, מפעיל את שסתום הנוזל למשך זמן מדויק, ואז ממשיך את הבקבוק הלאה. במקביל, מסך ה-HMI משמש כממשק עבור המפעיל: הוא מציג את מצב הקו בזמן אמת, את מספר הבקבוקים שמולאו, התראות על תקלות, ומאפשר שליטה על פרמטרים כמו זמן מילוי או התחלה ועצירה של הקו. שילוב זה מאפשר תהליך ייצור אוטומטי, מהיר ומדויק – עם שליטה אנושית נוחה ונגישה בעת הצורך.

השוק העולמי

שוק הבקרים הלוגים המתוכנתים (PLC) נאמד כיום בכ־13 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח לכ־16-20 מיליארד דולר עד סוף העשור – עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של כ־4%-5%. בתוך שוק זה, הנישה שבה פועלת יוניטרוניקס – בקרים קומפקטיים (Micro/Nano PLCs) עם מסך HMI משולב ופתרון ענן – מהווה כיום שוק של כ־8.3 מיליארד דולר, וצפויה לצמוח לכ־11.6 מיליארד דולר עד 2028. גם שוק ממשקי ההפעלה (HMI) רושם צמיחה מואצת, ומוערך בכ־5.5 מיליארד דולר כיום, עם תחזית להגיע לכ־9-10 מיליארד דולר עד תחילת העשור הבא, על רקע המעבר הגלובלי לאוטומציה חכמה ולפתרונות מבוססי ענן (Industry 4.0).

יוניטרוניקס מתמקדת בדיוק בממשק שבין העולמות – בקרים תעשייתיים קומפקטיים עם מסכי הפעלה מובנים ופלטפורמת ענן (UniCloud – עליה נרחיב בהמשך) ללא קוד – מה שממקם אותה היטב בתוך נישה שצומחת בקצב גבוה מהממוצע בשוק. בכך, היא נהנית מהיתרונות של שוק רחב ומבוזר מצד אחד, אך עם בידול טכנולוגי ומוצרי שמאפשר לה להתחרות גם מול שחקנים גדולים ומבוססים.

מתחרות והצעת הערך של יוניטרוניקס

אז למה ליוניטרוניקס יש בכלל זכות קיום בעולם עם מתחרים כמו Siemens,  Rockwell, Schneider ועוד?  ובכן, יוניטרוניקס מציעה פתרונות ייחודיים הכוללים שילוב בין בקרי PLC, מסכי HMI וסביבת פיתוח אחודה – הכל במוצר אחד יחסית פשוט להפעלה. בניגוד למתחרים שדורשים לרוב רכישה נפרדת של PLC ו-HMI לפיתוח והפעלה, יוניטרוניקס מספקת פתרון "All In One" שמוזיל עלויות, מקצר זמני פיתוח ומקל על ההטמעה – במיוחד בקרב חברות קטנות ובינוניות. בנוסף, החברה מציעה פלטפורמת ענן בשם UniCloud שמאפשרת חיבור קל של מערכות הבקרה לענן – ללא צורך בקוד – לניטור תהליכים, ניתוח ביצועים ותחזוקה מרחוק. זהו יתרון משמעותי מול פתרונות מורכבים ודורשי ידע בתכנות של מתחרות גלובליות.

יוניטרוניקס ממצבת את עצמה כאלטרנטיבה חכמה ונגישה, עם דגש על פשטות, אמינות ועלות-תועלת גבוהה. בעוד שהמתחרים העולמיים מתמקדים בפרויקטים תעשייתיים גדולים ודורשים ידע טכנולוגי מעמיק, יוניטרוניקס פונה לשוק הביניים – לקוחות שמחפשים פתרון איכותי, יעיל ואינטואיטיבי, שלא מחייב צוות הנדסי גדול או תהליך הטמעה מסובך. השילוב בין חומרה, תוכנה וענן תחת קורת גג אחת, יחד עם שירות נגיש (צוותי תמיכה מקומיים באירופה ובארה"ב) ותמחור תחרותי (ביחס לשחקניות הגדולות כמובן), מאפשרים לה להתבלט גם בזירה הבינלאומית מול ענקיות התעשייה ולזכות בפרסים על מוצריה כל שנה.

מתוך מצגת יוניטרוניקס שפורסמה במאיה ביוני 2023

בנוסף, חשוב להבין שיוניטרוניקס פועלת במגרש שרוב המתחרות הגדולות בכלל לא מתקרבות אליו – שוק ה-SMB, כלומר לקוחות קטנים ובינוניים. חברות כמו Siemens, Rockwell ו-Schneider מציעות פתרונות חזקים ומתקדמים מאוד, אך הם נבנו בראש ובראשונה עבור לקוחות אנטרפרייז – כאלה שדורשים אינספור פיצ’רים, אינטגרציות מורכבות ופרויקטים בהיקפים גדולים. עבור לקוחות קטנים, הפתרונות האלו לרוב יקרים מדי, מסובכים מדי, ומעבר לצרכים האמיתיים שלהם. מעבר לכך, גם מבנה הארגון של השחקנים הגדולים – בצוותי המכירות, השירות והתמיכה – פשוט לא מותאם לטפל בעסקאות קטנות של עשרות ומאות אלפי דולר. אלו גופים שמכוונים לעסקאות של עשרות מיליוני דולרים ומעלה, ולא יטרחו להזיז מערך שלם בשביל עסקה "קטנה" של מיליון דולר. בדיוק פה נכנסת יוניטרוניקס – עם פתרון שמתאים יותר לצרכים של ה-SMB: פשוט, משתלם, ונגיש – עם שירות ומכירה שמתאימים לקצב ולשפה של הלקוח הקטן.

רכישות חוזרות – לייף סייקל ארוך

מחזור החיים של בקרים תעשייתיים, כמו אלה של יוניטרוניקס, הוא ייחודי ומתמשך, ומשקף את העובדה שמדובר ברכיב קריטי ועמוק בליבת המערכות של כל תהליך ייצור תעשייתי. בניגוד למוצרי טכנולוגיה צרכניים כמו מחשבים או טלפונים ניידים שמתחלפים בקצב מהיר, בקר תעשייתי הוא חלק מהתשתית של המכונה, ולכן תוחלת החיים שלו מתפרשת על פני שנים רבות. מחזור החיים מתחיל בהשקת סדרת בקרים חדשה – לרוב מדובר בדגם שמשלב שיפורים טכנולוגיים משמעותיים כמו ממשק משתמש מתקדם, פרוטוקולי תקשורת חדשים, יכולת חיבור לענן, או ביצועים חשמליים משופרים. בשלב זה, החברה משקיעה בהטמעה אצל לקוחות, בהדרכות, בשיווק ובהתאמות תוכנה, מתוך מטרה להפוך את הבקר לדור המוביל הבא בשוק היעד שלה.

לאחר שלב ההשקה מתחילה תקופה של צמיחה במכירות, שיכולה להימשך בין שמונה לחמש עשרה שנה – תלוי ברמת האימוץ של השוק, במידת ההתאמה למגמות התעשייה, ובקצב ההתפתחות הטכנולוגית. בתקופה זו, הבקר נמכר בהיקפים משמעותיים, מוטמע באלפי מכונות ומתקנים, והופך לסטנדרט עבודה אצל אינטגרטורים, יצרני מכונות ולקוחות קצה. עם הזמן, מתחילה הבשלות: מכירות הבקר מתייצבות ולעיתים מתחילות לרדת, לרוב כשחברה מתחילה לשווק סדרות מתקדמות יותר. אבל גם אז, ההתקנות הקיימות ממשיכות להכתיב צורך בהזמנות נוספות – אם למכונות המשך, אם להרחבות של מערכות קיימות, ואם לתחזוקה שוטפת. הלקוחות עצמם מעדיפים להמשיך עם אותו דגם כדי להימנע מהחלפת תוכנות, הכשרות מחדש, או סיבוכי תאימות.

מתוך מצגת יוניטרוניקס בשנת 2023

למרות שיוניטרוניקס השיקה בשנים האחרונות סדרות מתקדמות בהרבה כמו UniStream (שהושקה סביב 2014) – הכוללת ממשק מודרני, ביצועים משופרים, חיבור מובנה לענן ויכולות תקשורת מתקדמות – עדיין סביר להניח שסדרת Vision (או UniVision), שהושקה כבר בתחילת שנות ה-2000, ממשיכה להניב לחברה מכירות משמעותיות, שאינן נופלות בהרבה, אם בכלל, מאלו של סדרת ה-UniStream. הסיבה לכך היא מחזור החיים הארוך של מערכות תעשייתיות: לקוחות שהטמיעו את סדרת ה-Vision לאורך השנים, ממשיכים לרכוש ממנה בקרים עבור מכונות המשך, הרחבות למערכות קיימות ותחליפים לחלקים בשטח – מתוך רצון לשמר תאימות, תוכנה יציבה וסביבת עבודה מוכרת. גם כשיש פתרון חדש וטוב יותר, המעבר אליו כרוך לא פעם בשינויים הנדסיים, בהכשרת כוח אדם ובהשקעה – מה שמוביל לכך שסדרות ותיקות ממשיכות למכור היטב, לעיתים לאורך שני עשורים ויותר.

שלב חשוב במיוחד הוא תקופת התמיכה הארוכה. גם כשהחברה מפסיקה לייצר את הבקר באופן שוטף, היא ממשיכה לספק לו תמיכה – אם דרך חלקי חילוף, אם דרך עדכוני תוכנה, ואם על ידי שמירה על תיעוד מלא ושירות טכני. תקופת התמיכה הזו יכולה להימשך חמש עשרה ואף עשרים שנה ויותר. עבור לקוחות שמפעילים מערכות קריטיות, מדובר בשיקול מרכזי – הם לא מחפשים פתרון "אופנתי", אלא מוצר אמין שניתן לבנות עליו לאורך זמן. היכולת להבטיח תמיכה ארוכת טווח הופכת את החברה לספק אסטרטגי ולא רק טכנולוגי.

כאשר מדובר במכונות המשך, כלומר הרחבות של מערכות קיימות או פרויקטים חוזרים עם לקוחות ותיקים, הבחירה באותו הבקר כמעט אוטומטית. אם לקוח התקין קו ייצור לוגיסטי המבוסס על UniStream לפני עשור, והוא מעוניין להוסיף לו שלוחה נוספת כיום, סביר מאוד שהוא יעדיף להמשיך באותו פתרון בדיוק – כדי לשמר אחידות, ידע פנימי, תחזוקה פשוטה ונוחות תפעול. כתוצאה מכך, גם כאשר הסדרה עצמה כבר אינה מוצר הדגל של החברה, המכירות ממנה ממשיכות להגיע לאורך שנים – בעיקר בפרויקטים חוזרים והרחבות. זוהי תופעת ה"זנב הארוך", והיא מהווה חלק בלתי נפרד מההכנסות של כל חברה בתחום הזה. מעבר לכך, לקוחות מקיימים נאמנות ארוכת טווח למותג, כל עוד החברה מציעה יציבות, תמיכה והמשכיות.

העובדה שמדובר בשוק עם מחזור חיים ארוך וקצב החלפה איטי יוצרת מצד אחד יציבות עסקית שמאפשרת לחברות כמו יוניטרוניקס לתכנן קדימה, לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח וליהנות מהכנסות מתמשכות גם מדגמים שהושקו לפני עשור או יותר. מצד שני, היא מקשה מאוד על רכישת לקוחות חדשים: לקוח שכבר הטמיע מערכת בקרה של מתחרה השקיע בהנדסה, תכנות, הטמעה, הכשרת צוותים ולעיתים גם בתיעוד רגולטורי, ולכן לא ימהר לעבור למערכת חדשה – גם אם היא עדיפה טכנולוגית או משתלמת יותר כלכלית. המעבר דורש שינוי עמוק בתשתית התפעולית, ומלווה לא פעם בחשש משיבושים, תלות בספק חדש או עקומת למידה חדשה – מה שהופך את הרכשת הלקוח לתהליך ארוך, מורכב ודורש אמון עמוק.

לכן, השוק הזה מתגמל חברות שמצליחות לשלב בין חדשנות טכנולוגית לבין גישה שמרנית ואחראית כלפי הלקוח – חברות שמוכנות לתמוך גם בדגמים ותיקים, להבטיח זמינות חלקים ותמיכה טכנית לאורך שנים, ולבנות קשר מקצועי המבוסס על יציבות ושירות מתמשך. במציאות כזו, המעבר בין ספקים מתבצע לרוב רק במקרים של פרויקטים חדשים, פיילוטים קטנים או תהליכי החלפה טבעיים – ולא כתוצאה ממבצעים אגרסיביים או יתרון טכנולוגי בלבד. לכן, מי שמבקש לצמוח בשוק הזה חייב להפגין סבלנות, השקעה בקשרי לקוח ויכולת ללוות תהליך הטמעה עמוק – לעיתים במשך חודשים ואף שנים – עד להשלמת המעבר.

מנועי הצמיחה של החברה –

ליוניטרוניקס היום ארבעה מנועי צמיחה עיקריים:

1. בקרי Motion ו-Unicloud
2. מכירה ישירה במקביל להפצה
3. ורטיקלים צומחים 
4. מיזוגים ורכישות

בקרי Motion ו-Unicloud

UniCloud – יוניקלאוד היא פלטפורמת ענן תעשייתית (IIoT), שמאפשרת למשתמשים לחבר את בקרי ה-PLC של החברה – במיוחד מסדרת UniStream – אל הענן, ולקבל גישה מרחוק לנתוני המערכת, התראות, ודשבורדים, הכול ללא צורך בכתיבת קוד (No Code Low Code). הפלטפורמה נבנתה במיוחד עבור מהנדסים, טכנאים ומנהלי תחזוקה שמעוניינים לנטר את המכונות שלהם בזמן אמת, לנתח ביצועים, ולהגיב לתקלות או חריגות – מבלי להסתבך עם פתרונות תוכנה מורכבים. ניתן להגדיר אילו נתונים יישלחו מהבקר, לצפות בהם דרך דפדפן או מובייל, ולבצע תחזוקה מניעתית מבוססת דאטה.

בקרי Motion: בקרי Motion הם בקרים תעשייתיים שתפקידם לשלוט בדיוק מרבי בתנועות של מכונות – כמו זרועות רובוטיות, מסועים מהירים או מנועים בסרט נע. בעוד שבקר PLC רגיל שולט על פעולות לוגיות בסיסיות (כמו הדלקה, כיבוי ותגובה לחיישנים), בקר Motion מתוכנן לנהל תנועה מדויקת – כולל מהירות, מיקום ותיאום בין כמה מנועים במקביל. הם משמשים בעיקר במכונות שדורשות סנכרון מושלם בין חלקים נעים, כמו בקווי אריזה, הדפסת תוויות או ייצור שבבים. מדובר ברכיב מתקדם ורגיש, שנדרש במיוחד כשהמהירות והדיוק הם קריטיים.

בעוד ש-PLC הוא בקר כללי שמיועד לשלוט על לוגיקה תעשייתית (פתיחה/סגירה של שסתומים, הדלקה של מנועים, קבלת מידע מחיישנים וכו'), בקר Motion נבנה במיוחד לתנועות מדויקות מאוד הדורשות רזולוציה גבוהה ושליטה דינמית. במקרים פשוטים, PLC יכול לבצע גם משימות הנעה בסיסיות, אבל במערכות מהירות או מורכבות – דרוש בקר Motion ייעודי. לרוב, PLC "מדבר" עם בקרי Motion חיצוניים דרך תקשורת (EtherCAT, CANopen, Modbus) ואינו מבצע בעצמו את בקרת התנועה.

אם ניקח את הדוגמה מלמעלה על מפעל הבקבוקים – בקרי Motion נכנסים לתמונה כאשר תהליך המילוי דורש תנועה מדויקת ומתוזמנת של חלקים נעים – כמו זרועות שממקמות את הבקבוקים, מעליות שמעלות ומורידות את המיכלים, או מסועים מהירים שצריכים לעצור בדיוק של אלפית שנייה מול עמדת המילוי. בעוד שה-PLC שולט בלוגיקה הכללית של התהליך, בקרי ה-Motion מנהלים את התנועה עצמה: הם מתזמנים את ההאצה וההאטה של המסוע, מסנכרנים את תנועת הצירים ומוודאים שכל בקבוק נעצר בדיוק במקום הנכון, בזמן הנכון, בקצב גבוה – וללא סטייה. השילוב בין PLC, HMI ו-Motion מאפשר למערכת לפעול במהירות גבוהה תוך שמירה על דיוק ויעילות – מה שקריטי בקווי ייצור תעשייתיים שבהם כל שבריר שנייה משפיע על קצב התפוקה.

הפוטנציאל העסקי בתחום הזה עצום, בין השאר משום שבמכונה טיפוסית יש בדרך כלל רק בקר PLC אחד, אך כמה וכמה בקרי Motion – לעיתים 2-8 ואפילו יותר, תלוי במספר הצירים שדורשים שליטה. מעבר לכך, כל בקר Motion הוא מוצר יקר יותר: המחיר שלו נע בין 800 ל־3,000 דולר, לעומת 300-1,000 דולר לבקר PLC סטנדרטי (או עד 4,000 דולר לדגמים מתקדמים – בדרך כלל לא מוצרים שיוניטרוניקס משווקת). גודל השוק העולמי לבקרי Motion מוערך בכ־3.5-5 מיליארד דולר (2023), וצפוי להכפיל את עצמו כמעט עד 2030, בקצב צמיחה של 6%-7% בשנה – הרבה יותר מהשוק המסורתי של PLC. הצמיחה הזו מונעת מהאצה בהטמעת רובוטיקה, מערכות ייצור חכמות, ודרישה גוברת לאוטומציה מדויקת ומהירה.

יוניטרוניקס נכנסת לתחום ה-Motion עם יתרון מובהק: היא כבר מחזיקה בקהל לקוחות, מאות אלפי התקנות פעילות, וסביבת פיתוח אחודה (UniLogic) שמוכרת למהנדסים ואינטגרטורים. אם לקוח שכבר עובד עם בקר UniStream יכול כעת להוסיף מודול Motion לאותה סביבת עבודה – בלי ללמוד תוכנה חדשה, בלי לקנות בקר ממותג אחר ובלי להתחיל אינטגרציה בין ספקים – זו הצעת ערך טובה מאוד. בנוסף, המותג של יוניטרוניקס בנוי סביב פשטות, אמינות ועלות-תועלת, וזה בדיוק מה ששוק ה-Motion הבינוני-קטן מחפש: פתרון קומפקטי, נוח לתפעול, בלי להסתבך עם מערכות גדולות ומורכבות כמו של Siemens או Beckhoff.

גם מבחינה עסקית, התחום הזה מתיישב היטב עם המודל של יוניטרוניקס: לקוח שקונה PLC אחד קונה לרוב כמה יחידות Motion לאותה מכונה, במחיר גבוה יותר ליחידה – כך שהרחבת סל המוצרים מגדילה את ערך העסקה ואת הרווחיות ליחידת מכירה. מעבר לכך, שוק ה-Motion צומח בקצב מהיר יותר מה-PLC, והוא מונע על ידי מגמות עולמיות שלא ייעצרו – אוטומציה מדויקת, תעשיית רובוטיקה, מערכות Pick & Place, ודרישה לתזמון צירים מורכב. ליוניטרוניקס כבר יש את הקשרים, התמיכה, והתשתית – מה שחוסך לה את שלב החדירה הראשונית לשוק בתור No Name וייצור ה-Brand Awareness, ומאפשר לה לצמוח מתוך בסיס קיים.

עם זאת, קיימים גם אתגרים ברורים. שוק ה-Motion נשלט על ידי שחקנים חזקים ומבוססים, עם מערכות ותיקות, ניסיון עשיר, ומערכי תמיכה בינלאומיים. הדרישות הטכניות גבוהות – תזמונים, משובים, אינטגרציה לצירי Servo – ולקוחות לא ממהרים להחליף פתרון שנבחן לאורך שנים. גם אם ליוניטרוניקס יש מוצר טוב, יהיה עליה להוכיח שהוא עומד בעומסים ובדיוק של מערכות מתחרות, ולהתמודד מול תפיסה רווחת בשוק שזהו תחום "למקצוענים בלבד". כדי להצליח, היא תצטרך לא רק להציע מחיר טוב וממשק נוח – אלא גם לייצר אמון עמוק ביכולות שלה מול קהל מהנדסים מסורתי.

בנוסף, חשוב להבין שגם הקפיצה לרכבת הזו היא איטית וממושכת: דיזיין של מכונה נבנה לטווח של 10-15 שנה, וכפועל יוצא, לקוחות נוטים לדבוק בפתרון שנבחר כבר בשלב הפיתוח. המשמעות היא שגם אם ליוניטרוניקס יש מוצר איכותי, הדרך להיכנס לפרויקטים חדשים ולצבור נתח שוק ארוכה ונמשכת שנים. עם זאת, ברגע שהמערכת שלה מצליחה להיכנס לדיזיין – היא נהנית ממחזור חיים ממושך, יציב ורווחי, שבונה בסיס הכנסות לאורך זמן ומאפשר להתרחבות הדרגתית אך עמוקה עם הרבה Stickiness.

כיום, המספרים של המושן והקלאוד עדיין לא מהותיים ומסתכמים בסך הכל בכ-8 מיליון ש"ח בשנה

ניתן לראות שהמכירות נחתכו בין 2023 ל-2024 – ניתן לשער שהצמיחה האגרסיבית היתה כחלק מהקדמת הזמנות במשבר הרכיבים ושהחברה תחזור למגמת הצמיחה בתחום בשנים הקרובות.

2. המעבר ממודל הפצה לשיווק ישיר

בשנים האחרונות החלה יוניטרוניקס, במקביל לעבודה עם מפיצים, לפעול גם במודל של מכירה ישירה. החברה התחילה במכירות ישירות בארצות הברית בשנת 2020, ובהמשך הרחיבה את הפעילות גם לאיטליה ולגרמניה. אבל למה בעצם לעבור למודל של מכירה ישירה?

עבודה ישירה מול לקוחות מאפשרת לחברה הרבה יותר מסתם שליטה בשירות – היא פותחת בפניה אפשרות להיכנס לעומק הקשר עם השוק, להתחכך באופן ישיר עם הלקוח ועם מקבלי ההחלטות, ובעיקר: להתחכך עם הכסף. כשאתה מוכר ישירות, אתה רואה בדיוק מה הלקוח קונה, כמה הוא מוכן לשלם, מה עוצר אותו, ומה הוא באמת צריך – לא מה שהמפיץ מדווח לך. זה מאפשר לדחוף מוצרים חדשים בצורה ממוקדת ואפקטיבית יותר, מבלי להיות תלוי במוטיבציה או ברמת ההבנה של גורם מתווך. בנוסף, שיווק ישיר מאפשר לחברה להניע תהליכים ארוכי טווח עם לקוחות אסטרטגיים – כמו אינטגרציה רב-שנתית של פתרונות תוכנה וענן, פרויקטים מודולריים, או מעבר הדרגתי לטכנולוגיה חדשה – דברים שמפיצים לרוב לא בנויים ללוות לעומק. מעבר לכך, הפידבק מהשטח מגיע בזמן אמת ולא עובר דרך מסננים – מה שמאפשר לצוותי הפיתוח והייצור להגיב מהר, לשפר מוצרים קיימים, ולזהות צרכים שיכולים להפוך למוצרים עתידיים. בסופו של דבר, כשאתה נוגע בלקוח – אתה נוגע ישירות בכסף, וזה משנה את כל הדינמיקה העסקית.

עם זאת, עבודה מקבילה כזו עלולה לייצר גם מתחים. ראשית, היא עלולה לעורר חיכוך עם המפיצים – במיוחד אם הם מרגישים שהחברה "עוקפת" אותם או מתחרה על אותם לקוחות. שנית, ללא תיאום ברור של תחומי אחריות (למשל לפי גאוגרפיה, גודל לקוח או סוג פרויקט), עלולה להיווצר תחרות פנימית שפוגעת באמון, מבלבלת את הלקוח, ומובילה למאבקי מחיר לא בריאים (גם לפעמים כשהמפיץ מביא כ"נקמה" מותג מתחרה במקביל למותג שלך). לכן, ההצלחה של מודל כזה תלויה לא רק באסטרטגיה – אלא גם בניהול רגיש, בהסכמות מסחריות ברורות ובשקיפות מתמשכת מול רשת ההפצה.

בשנים האחרונות אנחנו רואים צמיחה בשיעור הרווחיות הגולמית של יוניטרוניקס: אם בשנת 2019 שיעור הרווח הגולמי עמד על 42.7%, בשנת 2024 כבר עמד על מעל ל-51%. השינוי אמנם נובע גם ממנוף גולמי (כשחברה נושאת עלויות קבועות גבוהות, כך שכל עלייה בהיקף הייצור מביאה לשיפור חד ברווחיות. לדוגמה, יוניטרוניקס משקיעה בקווי ייצור, מו"פ והנדסה – תמשיך לשאת את העלויות האלה גם אם ייוצרו 1,000 או 10,000 יחידות. לכן, ככל שהיקף המכירות גדל, העלות הקבועה "מתפזרת" על יותר יחידות, והרווח הגולמי והתפעולי למוצר מזנק. זה הופך את החברה לרווחית מאוד כשהביקושים עולים) אבל גם הרבה מאוד למעבר למודל מכירה ישירה – Cutting the middle man.

3. ורטיקלים צומחים

יוניטרוניקס פועלת במגוון תחומים, ביניהם תעשיית המזון והמשקאות, מים וטיפול בשפכים, תשתיות ואנרגיה, מכונות אריזה, פלסטיקה, לוגיסטיקה, חקלאות, גידול קנאביס ועוד. עם זאת, אחד הסגמנטים המבטיחים ביותר עבור החברה – כזה שעשוי להפוך למשמעותי גם במספרים – הוא תחום הדאטה סנטרים.

יוניטרוניקס פיתחה בקר ייחודי המבוסס על פרוטוקול Redfish (היחיד מסוגו בעולם). היתרון המרכזי של בקרים מבוססי Redfish הוא היכולת להשתלב ישירות במערכות ניהול תשתית ה-IT של הדאטה סנטר, ללא צורך בשכבת תרגום או גשר תקשורת. הפרוטוקול מספק גישה מאובטחת ואחידה למידע תפעולי, ומאפשר ניהול, ניטור ואבחון של מערכות הקירור דרך אותו ממשק המשמש לניהול ציוד ה-IT – יתרון תפעולי מהותי שמפשט את התפעול ומפחית סיבוכיות.

בתחום זה ליוניטרוניקס כבר יש מספר לקוחות פעילים (לפי בדיקתנו – לפחות ארבעה), אך הלקוחה הבולטת ביותר היא חברת CoolIT Systems.

CoolIT היא חברה קנדית המתמחה בפתרונות קירור נוזלי למערכות מחשוב עתירות ביצועים ולמרכזי נתונים. בניגוד לשיטות קירור מבוססות אוויר, הפתרונות שלה משתמשים בנוזל לפיזור חום ישירות מרכיבי המחשב – מה שמוביל ליעילות גבוהה יותר. מוצרי החברה מותקנים בשרתים של ענקיות כמו Dell ו-HPE, והיא משתפת פעולה עם יצרנים נוספים. פתרונותיה נמצאים בשימוש במיליוני יחידות עיבוד ברחבי העולם.

CoolIT נחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחומה, והכנסותיה הוערכו בשנת 2020 בכ-94 מיליון דולר, עם קצב צמיחה מרשים של כ-51% בשנים האחרונות.

בשנת  2023 רכשה KKR את החברה בשווי של 337 מיליון דולר. 

אז מה כל כך מעניין באירוע? 

יוניטרוניקס היא ספקית הבקרים של CoolIT, כאשר CoolIT צומחת, מתרחבת ושותפה של ה-Hyper Scalers הגדולים ביותר, לרבות AWS, Azure, AMD, Nvidia ועוד. אפשר גם לראות בלינקדין ש-CoolIT מתפארת ביחודיות שלה לדבר ב-Redfish כדי לאפשר ניהול נח ונכון יותר של הדטה סנטר.

בעצם, יוניטרוניקס הופכת להיות בעצמה Market Leader בעולמות קירור הדטה סנטרים כאשר היא גם ספקית של CoolIT וגם של מתחרות נוספות ורעבות. איך אפשר לתרגם את זה למספרים?

נכון להיום, יוניטרוניקס לא תלויה באף סגמנט בודד. ניתן להניח שההכנסות שלה מתפלגות בצורה יחסית שווה בין התחומים בהם היא פועלת – תעשיית המזון והמשקאות, מים ושפכים, תשתיות, אנרגיה, לוגיסטיקה, חקלאות, קנאביס ועוד – כאשר כל ורטיקל תורם כ-10% מההכנסות, כלומר כ-20 מיליון ש"ח בשנה.

תחום הדאטה סנטרים, לעומת זאת, נמצא בתנופת צמיחה עולמית חזקה – וצפוי להמשיך ולגדול בקצב מהיר בשנים הקרובות. השילוב בין שוק בצמיחה, שחקנית כמו CoolIT עם חדירה עמוקה לענף, והיכולת של יוניטרוניקס לספק לה (ולמתחרות) פתרון טכנולוגי עם Stickiness גבוה – עשוי להפוך את הסגמנט הזה לוורטיקל משמעותי עבור החברה. לא עוד נתח קטן מתוך תמהיל – אלא מנוע צמיחה אמיתי.

4. מיזוגים ורכישות

יוניטרוניקס צמחה בשנים האחרונות רק בצורה אורגנית, אבל היא עשויה לשקול רכישות ממגוון סיבות אסטרטגיות: כדי להרחיב את פעילותה הגיאוגרפית באמצעות כניסה לשווקים חדשים דרך שחקנים מקומיים, לרכוש בסיס לקוחות אסטרטגיים או לקוחות עוגן (בטח בעולמות ה-Motion), להעמיק את אחיזתה בתעשיות מסוימות כמו מים, אנרגיה או לוגיסטיקה, ולשפר את היצע המוצרים שלה באמצעות טכנולוגיות משלימות כגון פתרונות IoT או אינטגרציה עם SCADA. בנוסף, רכישה יכולה לסייע בשיפור מרווחים ותיעול שרשרת האספקה דרך קניית ספקים קריטיים, בהשגת צוותים איכותיים שקשה לגייס באופן אורגני, בנטרול מתחרים, ובהרחבת הפתרונות שהיא מציעה לכדי מענה מקצה לקצה – כולל התקנה, תמיכה, אינטגרציה או הפצה.

יוניטרוניקס מעולם לא ביצעה רכישה, ולכן אפשר לומר שזהו מנוע הצמיחה הכי פחות סביר מבחינת ההיסטוריה של החברה. פימי קנתה את יוניטרוניקס לפני כמה שנים, סידרה את הפעילות, הצמיחה את העסק, ועכשיו כשהבסיס חזק והתזרים משמעותי – זה זמן מעולה לתת גז ולצמוח גם דרך רכישות. תחת פימי רכישות היה הכיוון האינטואיטיבי יותר, אבל כרגע עם ההודים סביר שכיוון של רכישה יחכה.

הרכישה על ידי קבוצת Amber – סיכון ופוטנציאל

הנהלת החברה מורכבת מ-3 גורמים עיקריים:

עמית הררי מנכ"ל החברה הוא הדמות המרכזית ביותר. עמית גדל בחברה ומהווה דמות מפתח משמעותית.  עמית מנכ"ל מקצועי, ראוי ואמין שהצליח להצמיח את החברה בצורה יפה בשנים האחרונות ולהתנהל מרשים במשבר הרכיבים.

חיים שני מייסד החברה וימונה לסגן יו"ר החברה לאחר הרכישה על ידי ההודים. חיים שני מוביל את החברה מאז הקמתה, ובפיצול בין יוטרון ליוניטרוניקס בשנת 2019 עבר למנכ"ל את יוטרון, אך הוא עדיין פעיל מאוד ביוניטרוניקס וימשיך להחזיק בתפקיד ניהולי.

ועכשיו – ההודים:

נכון לעכשיו, לא ברורה מידת המעורבות של קבוצת Amber ומה יהיה הרכב הדירקטוריון החדש. להערכתי, הם יבחרו בגישה שמרנית – כלומר, לא ימהרו "לטלטל את הספינה", אלא יאפשרו לחיים שני ולעמית הררי להמשיך לנהל את החברה בשוטף, עם חופש פעולה רחב יחסית – בין היתר מתוך ההבנה שהם כנראה לא מכירים מנכ"ל ישראלי יותר מתאים מהררי. לכן, אני מעריך שהפעילות תימשך לפי הציפיות שלי, למעט ייתכן שינוי מדיניות בכל הנוגע לחלוקות דיבידנד משמעותיות, או הרצון לבצע רכישות באירופה או ארה"ב.

מבחינת הפוטנציאל הגלום עבור Amber – תיאורטית, הם עשויים לנסות לשלב את הבקרים של יוניטרוניקס אצל לקוחותיהם בדרום־מזרח אסיה, ולייצר ערך מסינרגיה מסחרית. בפועל, יש לכך מספר אתגרים:
ראשית, שוק דרום מזרח אסיה לא ישלם את אותם מחירים שמשלמים לקוחות בצפון אמריקה. יוניטרוניקס אינה חברת Low-Cost, והמשמעות של חדירה לשווקים האלו תדרוש ייצור קווי מוצר זולים יותר, עם פחות פיצ'רים.
שנית, קווי המוצר הנוכחיים אינם מותאמים לשוק האסייתי. פרוטוקולים שונים, דרישות UI/UX שונות, תשתיות אחרות – כל אלה ידרשו פיתוח משמעותי והתאמות רבות, וזה רחוק מלהיות פתרון Plug & Play.
שלישית, גם אם כן ייצאו לתהליך כזה, מדובר בפרויקט רב-שנתי – כך שאם יתחיל ב-2025, התוצאות הראשונות אולי ייראו רק ב-2027, וגם אז בהיקף שולי יחסית כמו שאנחנו רואים בתחום ה-Motion.

לכן – למרות של-Amber, בניגוד לפימי, יש תשתית מכירות ותשתית תפעולית רחבה מאוד – אני מסופק לגבי האפשרויות של Amber להשפיע על מספרי יוניטרוניקס בשנתיים-שלוש הקרובות.

מה שכן סביר להניח הוא ש־Amber לא ירצו להישאר לאורך זמן בעלי שליטה בחברה ציבורית בישראל. סביר שברגע הנכון מבחינתם – הם יעדיפו להפוך את יוניטרוניקס לחברה פרטית.

אז ממה חושש שוק המניות בעסק

ישנן מספר סיבות לדיסקאונט במניית יוניטרוניקס:

1. מכסים
   אחת הסיבות המרכזיות היא מדיניות המכסים של ממשל טראמפ, שיצרה אי-ודאות בתעשייה כולה. מדובר בגורם שמשבש את היכולת לתכנן קדימה, פוגע ביציבות הכלכלית ומייצר לחץ על שרשראות האספקה. המכסים פוגעים בשני מישורים עיקריים:

א. התייקרות עלות המכר
כיום מוטלים מכסים בגובה של 15% על יבוא מישראל ארה"ב. לכאורה, מדובר בפגיעה ישירה לכל מי שמייצא לארה"ב ונדרש לספוג את העלות – אך בפועל, ההשפעה על יוניטרוניקס פחות דרמטית. ראשית, יש לזכור שהמכס מוטל על ערך היבוא בלבד, ולא על המחיר לצרכן הסופי.

ניקח לדוגמה את מבנה הפעילות של יוניטרוניקס:
יוניטרוניקס ישראל מייצרת בקר בעלות של כ-45$, ומוכרת אותו לחברת הבת בארה"ב במחיר של 50$. על יבוא זה היא משלמת מכס בגובה 7.5$ (15%). לאחר מכן, יוניטרוניקס ארה"ב מוכרת את הבקר ללקוח הסופי במחיר של 100$. המשמעות היא שהעלות הנוספת בשל המכס מהווה כ-7.5% בלבד מההכנסות – נתון שאינו מהותי במיוחד לאור הרווחיות הגולמית הגבוהה של החברה.

יתרה מכך, בתחילת השנה יוניטרוניקס העלתה מחירים ללקוחותיה בארה"ב, מתוך הבנה שמתחרותיה יקרות ממנה משמעותית. מבדיקות שערכתי, עליות המחיר נעות בין 5% ל-10% ברוב המק"טים, כאשר ישנם מק"טים שלא התייקרו כלל. סביר להניח שעליית מחירים זו תקזז חלק ניכר מהשפעת המכסים, כך שהפגיעה נטו בשורת הרווח – אם קיימת – היא מתונה ואף שולית.

בנוסף, חשוב לזכור שגם הלקוח הסופי סופג חלק מהמכסים. ספק טוב יודע לשדר ללקוח מסר של שותפות – ובפועל, נהוג לחלק את הנטל כך שכל צד נושא בכחצי מהעלות. המשמעות היא שההשפעה הכספית הישירה על יוניטרוניקס מצטמצמת עוד יותר. אם נמיר את זה למספרים: יוניטרוניקס מוכרת כיום בארה"ב בכ-100 מיליון ש"ח בשנה, ותשלום המכסים עומד על כ-7.5 מיליון ש"ח. אם הלקוחות משתתפים במחצית מהעלות (כ-3.75 מיליון ש"ח), ועליית המחירים מקזזת את היתר – אז מבחינת השפעה כספית ישירה, מדובר בפגיעה מזערית, אם בכלל.

ב. חוסר יציבות בשוק
הפגיעה המשמעותית יותר נובעת דווקא מהפן הפסיכולוגי והמאקרו-כלכלי של מדיניות המכסים – חוסר הוודאות. לקוחות לא יודעים האם טראמפ יטיל מכסים של 10%, 30% או 100% על המדינה שלהם – ולכן מתקשים לקבל החלטות השקעה. האם שווה לרכוש ציוד, להרחיב קווי ייצור או לבנות מפעלים חדשים, אם תנאי הסחר עלולים להשתנות מהותית תוך חודשים? הבעיה מורגשת בעיקר בקרב לקוחות בצפון אמריקה – לא רק בארה"ב עצמה, אלא גם במקסיקו ובקנדה, שבהן חוסר הוודאות אולי אפילו גבוה יותר. גם לקוחות באירופה, שהם ספקים של חברות אמריקאיות, מתמודדים עם אותה שאלה – שכן השוק האמריקאי נחשב לשוק הצרכני הגדול בעולם, ובוודאי ללקוח הייבוא המוביל.

המוצרים של יוניטרוניקס הם לרוב חלק מה-CAPEX ההתחלתי – כלומר, השקעות בציוד לצורך הקמת מפעל או הרחבת קווים קיימים. ולכן, בעת חוסר נראות כלכלית, זהו גם הציוד הראשון ש"נכנס להקפאה" בהחלטות ההנהלה והדירקטוריון. חוסר היציבות הזה מורגש בפועל, ולראיה – חודש מרץ 2025 היה מאתגר במיוחד והשפיע לרעה על תוצאות הרבעון הראשון של השנה.
לכן, כל עוד אי-הודאות סביב המכסים ובעיקר סביב טראמפ נמשכת, סביר להניח שיוניטרוניקס תמשיך להרגיש את הלחץ. מצד שני, מדובר בצרכים תעשייתיים אמיתיים: הצרכנים ממשיכים לצרוך, האוכלוסייה ממשיכה לגדול, ומפעלים – בסופו של דבר – חייבים להתרחב. ממש כמו במשבר הרכיבים, גם כאן אנחנו עשויים לראות "ביקושים כבושים" שמתבשלים מתחת לפני השטח, ומחכים לרגע שבו העננה תתפוגג כדי להתפרץ החוצה.

וזה בדיוק מה שמוביל אותנו לסוגיה הבאה – סוגיית המלאים.

2.  מלאים – 

כדי להבין מה קורה ביוניטרוניקס צריך להבין באופן כללי איך נראות המגמות בתעשיית המכשירים האלקטרוניים בשנים האחרונות:

בשנים האחרונות חוותה יוניטרוניקס – כמו רבות מהחברות בתעשיית המוצרים האלקטרוניים – שיבוש עמוק בשרשרת האספקה העולמית, שהתפתח על רקע מגפת הקורונה. המשבר החל עם סגירת מפעלים ותחנות ייצור ברחבי העולם, בעיקר באסיה, לצד עלייה חדה בביקוש לציוד תעשייתי, מערכות לוגיסטיות ומוצרים אלקטרוניים. מצב זה יצר מחסור חמור ברכיבים קריטיים, כמו שבבים, כרטיסים אלקטרוניים ועוד – כולם חיוניים לפעילותה של יוניטרוניקס ולמערכות שהיא מספקת ללקוחותיה.

למשבר הרכיבים התווסף גם משבר תובלה עולמי, שהתבטא בזינוק חד במחירי המכולות ובמחסור זמין באוניות ובנמלים מתפקדים. עלויות ההובלה הימית קפצו פי כמה בתוך חודשים, ומכולות מאסיה לאירופה או לארה"ב הגיעו לעיתים בעיכוב של שבועות ואף חודשים. העיכובים הובילו לכך שגם אם הצלחת להשיג את הרכיבים הנדרשים – לא היה בטוח מתי ואיך הם יגיעו. כתוצאה מכך, לקוחות רבים של יוניטרוניקס, כולל מפעלים ומרכזים לוגיסטיים ברחבי העולם, קיבלו החלטות "הגנתיות" של הקדמת רכישות והזמנות מוגברות – גם כדי להבטיח זמינות רכיבים, וגם כדי לשריין מקום בשילוח הימי לפני שיחמיר המצב.

במציאות זו, יותר ויותר ארגונים נטשו את גישת Just in Time – שבה ניהול המלאי רזה ומבוסס על זמינות רציפה של אספקה – ואימצו את גישת Just in Case, שבמסגרתה רוכשים כמויות גדולות מראש כדי להימנע ממצבים של שיתוק תפעולי. גישה זו הובילה לגל עצום של הזמנות עודפות, שחלקן לא היו מבוססות על ביקוש אמיתי – אלא על פחד מהחמצה.

בשנים 2022-2023, עם התמתנות המשבר והתייצבות יחסית של שרשראות האספקה, התברר כי לקוחות רבים נותרו עם עודפי מלאי משמעותיים, ובמיוחד ברכיבים אלקטרוניים. לכך התווספו רכיב הריביות – מאז 2022 הריבית עלתה בכ-4%, קרי, כל מלאי שיושב אצל הלקוח שנה "עולה לו" עוד כ-4% מימון (זאת בתוספת לפחת). 

מה שקורה כיום ביוניטרוניקס – ובעצם בכל תעשיית האוטומציה – הוא תופעה רחבה של צריכת מלאים קיימים על ידי הלקוחות לפני ביצוע הזמנות חדשות. במילים אחרות, לקוחות "אוכלים מהמלאי" – כך שגם אם הביקוש בשטח נותר גבוה, קצב ההזמנות בפועל לא משקף את המציאות התפעולית. כתוצאה מכך, חלה האטה זמנית בקצב ההזמנות, שפגעה גם בביקוש למוצרי יוניטרוניקס, למרות שמבנה הביקוש הבסיסי לא השתנה בצורה מהותית.

בחלק מהמקרים, ובמיוחד באירופה, נוצרה אפילו שכבת מלאי "כפולה": יוניטרוניקס מכרה למפיץ שמחזיק מלאים, והמפיץ מכר ללקוח קצה שגם הוא מחזיק מלאים. במצב כזה, יוניטרוניקס נדרשת לחכות עד שהמלאי של הלקוח ייגמר, ואז גם שהמלאי של המפיץ יתאפס – ורק אז יכולה להיכנס הזמנה חדשה.

ראוי גם להזכיר שמספרי המכירות של שנת 2023 עצמם היו תוצאה של הקדמת הזמנות – במילים אחרות, יוניטרוניקס מכרה יותר ממה שהשוק היה "אמור" להזמין באותה שנה. לדוגמא (עם מספרים שרירותיים), במקום מכירות של כ-180 מיליון ש"ח, החברה רשמה הכנסות של כ-210 מיליון ש"ח – כלומר כ-30 מיליון ש"ח עודפים על חשבון השנים הבאות. מנגד, גם קצב המכירות הנוכחי (כ-160 מיליון ש"ח בשנה) אינו מייצג, שכן אינו משקף ירידה אמיתית בביקוש – אלא רק את תהליך ניקוי המלאים בשוק.

בינתיים, יוניטרוניקס לא קפאה על השמרים – החברה צברה לקוחות חדשים, הרחיבה פרויקטים עם לקוחות קיימים, ואף העלתה מחירים במוצריה.

אז מתי נראה את השיפור?

המתחרות הגדולות – Siemens, Rockwell, Mitsubishi ואחרות – כבר מדווחות על סיום הדרגתי של תהליך ניקוי המלאים, וצופות שיפור משמעותי במחצית השנייה של 2025. בדוחות הרבעון השני של השנה הן אף הציגו יחס Book-to-Bill גבוה מ־1 בתחום האוטומציה – אינדיקטור חשוב שמראה שהיקף ההזמנות החדשות גדול מהיקף המכירות בפועל. יחס כזה מרמז על כך שהשוק חוזר לצמיחה – וההזמנות חוזרות לזרום.

לכן, ההערכה היא שתהליך ספיגת המלאים יושלם עד סוף הרבעון השלישי של 2025, ובמהלך הרבעון הרביעי כבר נראה התאוששות בקצב ההזמנות. בשנת 2026 ייתכן שנחזור לשגרה כמעט מלאה. כמובן, ייתכנו סטיות בלוחות הזמנים, אבל אפשר לומר בזהירות שאנחנו כבר לקראת סוף התקופה המאתגרת – ותחילתה של מגמה חיובית.

3. מט"ח – 

יוניטרוניקס היא חברה יצואנית, ולכן רוב המכירות שלה מתבצעות במט"ח (בעיקר בדולר ובאירו), בעוד שחלק ניכר מההוצאות הקבועות – כמו שכר עובדים, שכירות והנהלה – מתבצע בשקלים. המשמעות היא שכאשר שערי המט"ח יורדים, ההכנסות של החברה במונחי ש"ח נפגעות, בעוד שההוצאות נותרות כמעט ללא שינוי.

לצורך ההתמודדות עם הסוגיה הזו, חשוב להבחין בין שני המטבעות המרכזיים – הדולר והאירו:

• דולר: אמנם יוניטרוניקס רושמת מכירות יפות מאוד בארה"ב, אך במקביל היא גם מפעילה שם מערך מכירה ישיר שכולל כמות נאה של עובדים מקומיים. לכן, כאשר הדולר נחלש, גם חלק מההוצאות של החברה (בעיקר שכר) קטן במונחים שקליים – מה שמצמצם את ההשפעה השלילית של ירידת הדולר, גם אם לא מבטל אותה לחלוטין.
  
• אירו: כאן התמונה שונה. למרות שהיקף המכירות באירו נמוך מהיקף המכירות בדולר, מספר העובדים שמשתכרים באירו הוא חד-ספרתי בלבד. כלומר, כמעט כל ההכנסות באירו "נופלות" מול הוצאות בשקלים – ולכן ירידת שער האירו משפיעה בצורה משמעותית יותר על השורה התחתונה.
  

נכון למועד כתיבת שורות אלו, שער הדולר עומד על כ-3.45, אך שער האירו דווקא גבוה יחסית – סביב 3.99, לעומת רמות של כ-3.54 ברבעון הראשון. בפועל, לא נראתה פגיעה משמעותית בהכנסות או ברווחיות כתוצאה מתנודות המט"ח האחרונות. לכן, כל עוד האירו לא מתרסק – נראה שההשפעה של שערי המט"ח על יוניטרוניקס נותרת סבירה ומנוהלת.

4. מחיר הוגן- 

שוק ההון מסתכל על התוצאות של יוניטרוניקס ורואה שבמספר הרבעונים האחרונים הרווח הנקי עומד סביב 6.5 מיליון ש"ח לרבעון – כלומר קצב שנתי של כ-26 מיליון ש"ח. מול שווי שוק של כ-290 מיליון ש"ח, מדובר על מכפיל רווח של 11 לחברה שתוצאותיה נמצאות בדעיכה יחסית בשנתיים האחרונות. מבחינת המשקיע הסביר, זה נראה כמו תמחור הוגן.

עם זאת, כפי שפורט למעלה, ייתכן מאוד שיוניטרוניקס נמצאת בסיום של סייקל שלילי – ולקראת חזרה לצמיחה. בגלל המנוף התפעולי הגבוה של החברה, אפילו עלייה מתונה יחסית של 20% במכירות עשויה להיתרגם לעלייה של כ-40% ברווח הנקי. כלומר, הרווחיות של היום לא בהכרח מייצגת את הפוטנציאל של מחר, והתמחור הנוכחי עשוי להתברר כזול מאוד – במיוחד אם קצב ההזמנות יחזור לעלות לקראת שנת 2026.

מספרים וטריטוריות:

אז בשנים האחרונות ניתן לראות צמיחה אורגנית יפה במספרים של יוניטרוניקס: החברה צמחה מהכנסות של 126 מיליון ש"ח בשנת 2020 ועד לשיא של 212 מיליון ש"ח בשנת 2023. גם בשנת 2024, למרות ההאטה, יוניטרוניקס רשמה מכירות של כ-192 מיליון ש"ח – כלומר קצב צמיחה שנתי (CAGR) של 11.1% לאורך התקופה.

אבל מה שמעניין באמת הוא לא רק הצמיחה בהכנסות – אלא המנוף הגולמי והתפעולי. יוניטרוניקס פועלת כיום עם שיעור רווח גולמי של מעל ל-50%, נתון שצפוי להמשיך ולעלות ככל שהחברה תעבור למודל מכירה ישירה, תעלה מחירים ותגדיל כמויות. התוצאה היא מנוף תפעולי משמעותי – מעל ל-30 אגורות רווח נקי על כל שקל נוסף במכירות. הרווח הנקי של החברה זינק מ-15 מיליון ש"ח בשנת 2020 ל-40 מיליון ש"ח ב-2024 (בנטרול רווח חד-פעמי משערוך אופציות של פימי) – עלייה של כ-160%, בזמן שההכנסות עלו "רק" ב-52%.

בהתבסס על מבנה העלויות הקיים, ניתן להניח שהמנוף התפעולי רק יתעצם ככל שההכנסות ימשיכו לעלות. לדוגמה: אם כיום יוניטרוניקס מוכרת ב-40 מיליון ש"ח ברבעון ומרוויחה כ-6.5 מיליון ש"ח נקי, אז במכירות של 50 מיליון ש"ח ניתן לצפות לרווח נקי של כ-10 מיליון ש"ח – וב-60 מיליון ש"ח לרווח של כ-13 מיליון ש"ח לרבעון, בדומה לרמות שהחברה הציגה בחלק מהרבעונים בשנת 2023.

כהערת אגב חשובה לפני שנצלול לנתוני הטריטוריות: הצמיחה החדה בין 2022 ל-2023 נבעה לא רק מביקוש מוגבר – אלא גם ממשבר הרכיבים. שנת 2023 הייתה שנה חריגה לטובה, אך יש לזכור שגם 2022 הייתה חלשה יחסית – לא כי לא היה ביקוש, אלא כי לא הייתה סחורה למכור. כלומר, קצב המכירות בפועל היה נמוך מהביקוש – ובמונחי Book-to-Bill, נרשם יחס גבוה מ-1. לכן, דווקא הנתונים מהשנים האלו מייצגים מגמת צמיחה עמוקה ואמיתית, שהתאפשרה ברגע שהחסמים התפעוליים הוסרו.

אז מאיפה בדיוק מגיעה הצמיחה של יוניטרוניקס? נתחיל בפירוט לפי טריטוריות:

ראשית, לפני הצגת התחזיות לטריטוריות – חשוב לזכור שאנו פועלים בתוך מציאות גיאופוליטית מורכבת.
מאז פברואר 2022 נמשך הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה; באפריל-מאי 2025 פרץ עימות נוסף בין הודו לפקיסטן; בין השנים 2022-2025 מתקיים סכסוך מדמם בקונגו וברואנדה; ביולי 2025 התחדש העימות בין תאילנד לקמבודיה; ובין השנים 2023-2025 חלה הסלמה צבאית מתמשכת בין ארמניה לאזרבייג'ן. וכל זאת מבלי להזכיר את ישראל, שנמצאת בלחימה מול מספר חזיתות: עזה, לבנון, סוריה, תימן, איראן, עיראק – ואולי אף מדינות נוספות שירו (או עוד יירו) לעברנו טילים בין מועד הכתיבה למועד פרסום הכתבה.

בנוסף לכך, מדיניות הסחר והמכסים של טראמפ משתנה כמעט מדי יום, אירופה מגבירה את ההתחמשות מול רוסיה, והאינפלציה הגלובלית ממשיכה לחרוג משליטה. לכן, הערכותיי לגבי התחזיות הכמותיות עשויות להיות מושפעות באופן מהותי מהתפתחויות גיאופוליטיות. עם זאת, אני מאמין שאם יתרחש כאוס, הוא ישפיע על כלל השוק – ויוניטרוניקס לא תהיה חריגה בנזק שתספוג. להפך, בזכות איכות הניהול, גם אם תהיה דחייה של שנה או שנתיים – להערכתי המספרים שלה צפויים להיות טובים משל המתחרות.

אירופה
המכירות של יוניטרוניקס באירופה לא צמחו כלל מאז 2018, למעט קפיצה חריגה בשנת 2023 – תופעה שנחשבת לאחד הסיפורים הפחות מובנים בדוחות החברה. עד לשנת 2022 עמדו המכירות באירופה על כ-55 מיליון ש"ח בשנה. בשנת 2023 נרשמה קפיצה חדה ל-77 מיליון ש"ח – אך חשוב להבין מה עומד מאחורי המספר.

מקור הצמיחה החריגה נעוץ בשתי שכבות של הזמנות יתר: גם המפיצים באירופה הגדילו את ההזמנות שלהם באופן משמעותי, וגם לקוחות הקצה רכשו מלאים גבוהים מהרגיל, ככל הנראה על רקע המשבר הגלובלי ברכיבים. במקביל, בשנת 2022 יוניטרוניקס החלה באירופה פעילות של מכירה ישירה, בדומה למה שהחלה בארה"ב כבר ב-2020 – מהלך שאמור להגדיל את קהל הלקוחות ולהגביר שליטה בשוק.

 אחרי רבעון 4 חלש מאוד ב-2024, בנתוני רבעון 1 של 2025 כבר ניתן לראות סימנים להתנקות מהמלאים. ההערכה שלי היא שברבעון 2 תתחיל מגמת שיפור, וברבעון 1/2  של שנת 2026 כבר נראה חזרה לקצב מכירות שנתי של כ-70 מיליון ש"ח.

ארה"ב
המכירות בארה"ב צמחו פי שניים מאז 2020, בעיקר בזכות המעבר למודל של מכירה ישירה, תוך מיקוד בלקוחות גדולים יותר. בשנת 2023 עמדו המכירות על כ-99 מיליון ש"ח, לעומת 73 מיליון ש"ח בשנת 2022. המגמה הזו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות, שכן זהו אחד מיעדי הצמיחה המרכזיים של החברה.

מה שראוי לציון הוא שבשנת 2024, בניגוד לאירופה, לא נרשמה ירידה – אלא שמירה על רמת המכירות הגבוהה מ-2023. ההסבר לכך הוא צמיחה משמעותית במספר הלקוחות ובגודלם, שאפשרה ליוניטרוניקס כמעט "לספוג" את פער המלאים ולשמור על קצב מכירה גבוה. עם זאת, במחצית השנייה של 2024 ניתן לראות סימני היחלשות – ככל הנראה על רקע הצטברות מלאים – אך מגמת הביקושים הבסיסית ממשיכה להיראות חיובית.

ברבעון הראשון של 2025, המכירות של יוניטרוניקס בארה"ב הושפעו בצורה ניכרת מאי-הוודאות סביב מדיניות המכסים של טראמפ – ועמדו על 21 מיליון ש"ח בלבד, המשקפים קצב שנתי של כ-84 מיליון ש"ח.

לצורך ההסבר כמה מדיניות המכסים של טראמפ מטריפה את כלכלת ארה"ב – שווה להראות ולהשוות את מדדי ה-PMI: מדד ה‑(Purchasing Managers’ Index) הוא מדד כלכלי שבודק את מצב הפעילות העסקית במשק על בסיס סקר חודשי בקרב מנהלי רכש בחברות גדולות ובינוניות. הם נשאלים על מגמות בהזמנות, בייצור, בתעסוקה ובמלאי, והתשובות משוקללות למדד בין 0 ל‑100. הרמה הקריטית היא 50: מעל 50 מצביע על התרחבות וצמיחה בפעילות העסקית, ומתחת ל‑50 על התכווצות. המדד מתפרסם בתחילת כל חודש, מה שהופך אותו לכלי חשוב להבנת מצב הכלכלה בזמן אמת, עוד לפני פרסום הנתונים הרשמיים.

אנחנו יכולים לראות שמדד ה-PMI האירופאי במגמה חיובית נאה מתחילת השנה, כאשר אם ימשיך ככה סביר שלקראת סוף השנה נחזור למעל ל-50, מה שיתמוך בטענות הצמיחה שכתבתי על פעילות יוניטרוניקס הצפויה באירופה.

כמה טראמפ משבש את כלכלת ארה"ב? ובכן, ניתן להבין רק מהסתכלות על מדד ה-PMI בארה"ב

ניתן לראות שהחל מחודש מרץ כלכלת ארה"ב מחכה למדיניות קוהרנטית של טראמפ – ובינתיים כאוס בכלכלה.

אמנם המכסים הם אתגר משמעותי ללקוחות יוניטרוניקס בארה"ב, אך עם זאת, חשוב לציין שהשפעת המלאים בארה"ב ככל הנראה קרובה למיצוי – וזאת בעיקר בזכות מבנה הפעילות המקומי. בניגוד לאירופה, שם פועלים דרך מפיצים ונוצרת שכבת מלאי כפולה, בארה"ב יוניטרוניקס מוכרת ישירות ללקוח הסופי – ולכן מלאי "תקוע" קיים רק בצד הלקוח. משמעות הדבר היא שהתאוששות מהפן הזה עשויה להגיע מהר יותר.

סביר להניח שגם רבעון 2 של 2025 יתאפיין בקצב מכירות דומה (ללא שיפור מרבעון 1), שכן לקוחות אמריקאים רבים המתינו "על הגדר" לקראת הכרעה צפויה במדיניות המכסים, שתוכננה להתקבל בתחילת יולי. ההמתנה הזו ככל הנראה הקפיאה הזמנות בחודש יוני, אך איננה משקפת ירידה בביקוש בפועל.

בהסתכלות קדימה, אני מעריך שברבעונים 3 ו-4 של 2025 נראה תחילת חזרה לשגרה – עם קצב מכירות שעולה בחזרה הדרגתית לרמה שנתית של מעל 100 מיליון ש"ח. הצמיחה צפויה להגיע משלושה גורמים עיקריים: חיסול מלאים אצל לקוחות, השלמה של ביקוש שנדחה ברבעונים 1 ו-2 עקב אי-הוודאות סביב המכסים, וצמיחה אורגנית כתוצאה מהתרחבות בסיס הלקוחות – תוצאה ישירה של ההשקעה במודל המכירה הישירה בשנים האחרונות. 

בכל מקרה – זה לא משנה אם זה יקרה ברבעון 3 2025, רבעון 4 או אפילו רבעון 2 של שנת 2026- 

ככל שהקפיץ יימתח יותר- כך האפקט יהיה משמעותי יותר.

תרחישים:

תרחיש פסימי:
כלכלת ארה"ב נכנסת לסחרור בעקבות מדיניות מכסים אגרסיבית מדי מצד ממשל טראמפ, בזמן שאירופה שקועה במשבר גיאופוליטי מול רוסיה. פיתוח תעשייתי נעצר, ההשקעות מוקפאות, והיורו והדולר ממשיכים להיחלש מול השקל – מה שפוגע ישירות ביוניטרוניקס כיצואנית. החברה מתקשה להתרחב, וההכנסות נתקעות סביב 40 מיליון ש"ח לרבעון, עם רווח נקי של כ-6.5 מיליון ש"ח. בשווי שוק של 290 מיליון ש"ח מדובר במכפיל רווח של 11 – תמחור סביר אך לא מלהיב – ויוניטרוניקס אף מורידה מעט את שיעור חלוקת הדיבידנדים שלה על מנת להתמודד עם חוסר הוודאות הכלכלית. זהו תרחיש של סטגנציה, שבו יוניטרוניקס שומרת על יציבות אך מנועי הצמיחה מתפקדים בעיקר כ-"פול גז בניוטרל" ומחפים על חולשת המאקרו.

תרחיש אופטימי:
המלאים בשוק מתנקים לחלוטין כבר ברבעונים הקרובים, והחברה מצליחה להמשיך ולצבור לקוחות חדשים – במיוחד בוורטיקלים צומחים כמו דאטה סנטרים, אנרגיה ולוגיסטיקה חכמה. בטווח הקצר, יוניטרוניקס מזנקת לקצב מכירות של 55-60 מיליון ש"ח ברבעון, עם רווח נקי של 13-14 מיליון ש"ח. במקביל, החברה מבצעת רכישה אסטרטגית או מחלקת דיבידנד שנתי נדיב בשיעור של כ-10% מהשווי הנוכחי – מהלך שיכול לייצר לא מעט עניין בשוק. בטווח הארוך (5 שנים), פעילות הבקרים המסורתית מגיעה להכנסות של 300 מיליון ש"ח, כאשר תחומי ה-Motion והענן תופסים תאוצה ומייצרים בעצמם עשרות מיליוני ש"ח במכירות – עם רווחיות גבוהה. מדובר במנועי צמיחה שיכולים להביא את יוניטרוניקס לרמות פעילות ורווחיות שעד כה נראו דמיוניות – אך חזון למועד.

תרחיש ביניים:
כמו כמעט תמיד – האמת נמצאת איפשהו באמצע. ייתכן שיוניטרוניקס תתקשה לשחזר את צמיחת העבר בקצב מיידי, ותצליח לחזור למכירות רבעוניות של כ-50 מיליון ש"ח רק לקראת סוף 2026. הרווחיות התפעולית תישחק מעט בעקבות עלייה בעלויות כוח האדם והוצאות שוטפות, והרווח הנקי יתייצב סביב 10 מיליון ש"ח לרבעון. החברה לא תבצע רכישות משמעותיות – בין אם בשל תנאי שוק לא מתאימים ובין אם בגלל גישה ניהולית זהירה – והדיבידנדים יצטברו לקצב חלוקה נאה של 7%-9% תשואה שנתית על מחיר המניה הנוכחי. התוצאה: תרחיש של שמרנות וצמיחה איטית, אך סולידית, שצפוי להניב למשקיעים IRR דו-ספרתי נאה לאורך זמן – לא חלום ורוד של הכפלות, אבל בהחלט תוצאה ראויה לחברה יציבה וסולידית בשוק תעשייתי מורכב.

לסיכום

יוניטרוניקס היא חברה ותיקה אך חדשנית הפועלת בתחום הבקרים (PLC), עם רקורד ארוך של פעילות גלובלית ורווחיות יפה. למרות תנודתיות זמנית במספרים – שנבעה בעיקר ממשבר הרכיבים והצטברות מלאים בשרשרת ההפצה – החברה נשענת על תשתית עסקית חזקה, קו מוצרים מגוון, כניסה לשווקים מתקדמים כמו דאטה סנטרים עם לקוחות בינלאומיים מובילים, ומעבר אסטרטגי למכירה ישירה, שמשפר את הרווחיות ומעמיק את הקשר עם הלקוח.

נכון להיום, המספרים בדוחות עודם "מדוכאים" בשל תהליך ניקוי המלאים, אך בתוך שניים עד שלושה רבעונים, תהליך זה צפוי להגיע לסיומו – והמספרים אמורים להתחיל לשקף מחדש את הפוטנציאל העסקי של החברה.

מעטות החברות בישראל שניתן להעריך שייסחרו במכפיל חד-ספרתי על רווחי 2026 לצד פוטנציאל לצמיחה משמעותית, אך יוניטרוניקס עשויה להיות אחת מהן. במילים אחרות – ייתכן שמדובר בהזדמנות שבה תהליך ההתאוששות העסקית כבר החל, אך עדיין לא מצא את דרכו לשורת הרווח בדוחות – וטרם תומחר בשוק.


"המידע הכלול בסקירה זו מהווה אינפורמציה ראשונית וחלקית בלבד, לכותב עשויה להיות החזקה בניירות המוזכרים בתיקים מנוהלים/ תיקו האישי או בקרן שהוא עובד בה. סקירה זו ו/או המידע אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא. אין לראות בסקירה זו הצעה, המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא לביצוע עסקה כלשהי בניירות ערך או בכל מוצר פיננסי אחר. עורך סקירה זו אינו בעל רישיון והוא מחזיק/עשוי להחזיק בנייר הערך המצוין בסקירה זו. האמור בסקירה זו נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים אשר לא נבדק על ידי עורך סקירה זו. במידע הכלול בסקירה זו עלולות להיות טעויות ו/או שינויי שוק ו/או שינויים אחרים. כמו כן, המידע כולל תחזיות, הערכות ומידע אחר צופה פני עתיד שמידת התממשותם אינה ודאית כלל. העובדות והנתונים המפורטים במסגרת המידע הנמסר זה הינם כפי שידוע (as is), ללא כל ודאות או מתן התחייבות לדיוקם, או לכך שהציפיות וההערכות המתוארות אכן יתממשו, ותוצאות ציפיות והערכות אלו עשויות להיות שונות באופן מהותי מהתוצאות המתוארות במסגרת המידע. עורך הסקירה אינו לוקח על עצמו כל אחריות שהיא לכל הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ו/או עקיף, שיגרמו למי שמסתמך על האמור בסקירה זו, כולו או חלקו, ככל שייגרמו, ואינם מתחייבים כי שימוש במידע הכלול בסקירה זו עשוי ליצור רווחים בידי העושה בו"